הדיוואן

כבר יותר משבע מאות שנה שג'לאל א־דּין רוּמי אהוב במיוחד על קוראי שירה בעולם כולו. בשירים מוקדמים אלה חושף רומי שכל האקסטזה והשמחה, וכל הכאב והיגון אינם אלא גרעיני חיטה שיש לטחון, ללוש ולאפות ללחם, שיוגש לכל מי שרעב. שיריו מהווים גשר בין הבנה אוניברסלית של הרוחניות ובין המימדים האישיים והאינטימיים של האהבה, ומעודדים אותנו להיכנס לעומק הווייתנו, יותר ויותר.

***

בְּתוֹךְ הַנֶּפֶש כֹּחַ רַב טָמוּן, חַפֵּשׂ!
בְּהַר הַגּוּף אוֹצָר בָּלוּם, חַפֵּשׂ!
הוֹ סוּפִי־הֵלֶךְ, אִם לְחִפּוּשִׂים יָצָאתָ
הַחוּצָה אַל תַּבִּיט. הַכֹּל בִּפְנִים, חַפֵּשׂ!