אררט סליחה הודיה חמלה

"הסליחה מרגיעה משום שהיא משחררת באופן מידי את החיים שלך מטבעת החנק של ההאשמה, שמייצרת מתח מתמיד במערכת היחסים בינך ובין הפגיעה ודורשת ממך כל העת נקמה. הסליחה מכבה את גרעין השנאה, וכך היא משיבה לחיינו מרחב שגורם לנו להגיד: הנה אני, אני חדש".

הספר 'סליחה-הודיה-חמלה', הוא הספר הראשון בסדרת 'אררט' שיוצא בעברית. הספר עוסק בשלושה עקרונות שלפי המחבר חסרים באנושות של ימינו, ואשר יכולים לעשות הבדל גדול בחיי האדם: הסליחה, ההודיה והחמלה. 3 אלמנטים אלו מהווים מעין 'נוגדנים', אם להשתמש בשפתו של המחבר, לשלושת הרעות החולות של האנושות המיוצגות גם על ידי שלושת הגוּנוּת שבמסורת ההודית: הבורות, התשוקה והסגולה.

"בכל פעם שאינך מכיר תודה, בכל פעם שהמוח שלך עסוק בלסמן בסימן מינוס את היום יום שלך, הוא לא יכול לייצר בשום אופן הברקות גאוניות. ההודיה היא המפתח שיכול לעשות את ההבדל בחיים שלנו, מכיוון שהיא מאפשרת לנו לחיות את הרגע".

הספר הוא מעין 'יומן מסע', המשלב קטעי לימוד ותרגילים מעשיים אשר מאפשרים לקורא להעמיק ברעיונות המוצגים הן מבחינה תיאורטית והן מבחינה מעשית. הספר מציג מסלול מדויק של 21 צעדים: הוא יוצא לדרך מהסליחה, שמתבטאת ביכולת לסלוח לעצמנו ולאחרים. הסליחה כשלעצמה כבר יוצרת מהפך בחייו של האדם כשהיא משחררת את המרחב שהיה תפוס קודם לכם על ידי ההאשמה הבלתי פוסקת. לדברי פאולטי: "לסלוח לעצמנו זה לא אומר פשוט לקבל את עצמנו כמו שאנחנו, זה הרבה יותר מכך. בקבלה של עצמנו כמו שאנחנו אנחנו נותנים לעצמנו את ההזדמנות להיות אחרים". השלב השני מגיע לאחר ששוחרר מרחב והמחשבה נפתחת לצורה חדשה של הודיה. "אין מדובר בהודיה הפשוטה לעולם או לחיים, אלא בהודיה עמוקה יותר, כזאת המאפשרת לנו ליצור מערכת יחסים שונה וחדשה עם הרגע, כשאנו מצליחים לאסוף את החיים ולחיות אותם במלואם. כאשר זה קורה באופן עמוק, כשזה קורה באמת, מבלי לשקר, אז ורק אז ההודיה נמצאת איתך. כשמגיעה ההודיה אתה מזהה את ההזדמנות, ואתה כבר לא מפחד מהאחריות שהחיים מבקשים ממך…"
השלב האחרון הוא זה של החמלה. לדברי המחבר: "אנחנו חיים באנושות מופרדת מכיוון שהיא מייצרת תוויות ללא הרף". האפשרות אם כן היא במעבר מחברה המבוססת על הפרדה – שנובעת מתיוג של הדברים ומסגירתם במסגרות קשיחות – לחברה המבוססת על שלום, כיוון שהיא מסוגלת להחיות בתוכה את הרעיון של הבנה, של חמלה, ולכן של אינטגרציה, של השוני כהזדמנות ולא כמגבלה.