עצמי אמיתי, עצמי כוזב

עצמי אמיתי, עצמי כוזב מאגד 19 ממאמריו החשובים של דונלד ו' ויניקוט, מן הפסיכואנליטיקאים המקוריים והמשפיעים בדור שאחרי פרויד. המאמרים שבספר נעים בין תיאוריה פסיכואנליטית לבין דוגמאות קליניות, ומציגים את דרך החשיבה הייחודית של ויניקוט על התפתחות רגשית, קשר, תלות, תוקפנות, יצירתיות והיווצרות העצמי.

בלב הספר עומדת ההבחנה בין עצמי אמיתי לבין עצמי כוזב: בין גרעין חי, ספונטני ואותנטי של חוויה, לבין מבנה נפשי שנבנה סביב הצורך להסתגל, לרצות, להיענות לציפיות ולהגן על העצמי מפני פגיעה. מתוך ההבחנה הזו נפתחות שאלות רחבות יותר על ילדות, אימהות, טיפול, בדידות, תקשורת, רגרסיה והאפשרות לחיים נפשיים שיש בהם חיות ולא רק תפקוד.

חשיבתו של ויניקוט בספר מתאפיינת בפרדוקסים עדינים: קשר שמגן על היכולת להיות לבד, תוקפנות שאינה בהכרח הרסנית, התנהגות אנטי־חברתית שמבטאת תקווה, אם מותאמת שנוכחותה כמעט אינה מורגשת, ופחד מהתמוטטות שמצביע על משהו שכבר התרחש בעבר. דרך המאמרים האלה מתגלה טיפול פסיכואנליטי שאינו רק פירוש, אלא גם החזקה, סביבה, כשל, תיקון ונכונות לפגוש את המטופל במקום שבו החוויה עוד לא קיבלה מילים.