משחק ומציאות

משחק ומציאות מאת דונלד ו' ויניקוט הוא ספרו האחרון של ויניקוט, ובו הוא מציג באופן בשל ומגובש כמה מן המושגים המרכזיים ביותר בחשיבתו הפסיכואנליטית. הספר עוסק באזור הביניים שבין המציאות החיצונית לבין עולם הדמיון הפנימי, במקום שבו נוצרים משחק, יצירתיות, תרבות, קשר טיפולי וחוויה נפשית חיה.

במרכז הספר עומד מושג אובייקט המעבר – השמיכה, הדובון או החפץ שמסייעים לילד להרגיע את עצמו ולהתחיל לנוע בין תלות מוחלטת לבין נפרדות. מתוך מושג זה מפתח ויניקוט את רעיון תופעות המעבר והמרחב הפוטנציאלי, אותו אזור עדין שבין סובייקטיביות לאובייקטיביות, שבו הילד משחק, האדם יוצר, והתרבות מקבלת את משמעותה העמוקה.

ויניקוט עוסק גם באם הטובה דיה, ביכולת של האם לאפשר לתינוק לחוות אשליה לפני ההתפכחות ממנה, ובפניה של האם כמעין ראי שדרכו הפעוט מתחיל לזהות את רגשותיו שלו. לצד זאת הוא מפתח מחשבה טיפולית רחבה על פסיכותרפיה כמרחב משחק משותף: טיפול מתרחש, לדבריו, במקום שבו תחום המשחק של המטופל ותחום המשחק של המטפל יכולים להיפגש.