כשניטשה בכה

הספר כשניטשה בכה מאת ארווין יאלום מתרחש בווינה של סוף המאה ה־19, ומעמיד במרכזו מפגש דמיוני בין ד"ר יוזף ברויר, רופא ידוע ומורו של זיגמונד פרויד, לבין הפילוסוף פרידריך ניטשה. לוּ סלומה מבקשת מברויר לסייע לניטשה, הסובל מהתקפי מיגרנה קשים וממצוקה נפשית עמוקה. אך ככל שהקשר ביניהם מתפתח, הגבולות בין רופא למטופל מתחילים להשתנות.

מתוך העסקה שנרקמת בין השניים נולד דיאלוג יוצא דופן: ברויר מנסה לטפל בכאבי גופו של ניטשה, ואילו ניטשה, בדרכו החדה והבלתי מתפשרת, נוגע בפצעי נפשו של ברויר. השיחות ביניהם עוסקות בבדידות, תשוקה, ייאוש, חירות, אמת, אובססיה והיכולת של אדם להתבונן בעצמו בלי לברוח מן הכאב.

הרומן נשען על דמויות היסטוריות אמיתיות ועל הידע הרחב של יאלום בפסיכיאטריה ובהיסטוריה של הפסיכותרפיה, אך העלילה עצמה היא פרי הדמיון. דרך המפגש שלא התרחש בפועל, יאלום בוחן את ראשיתו האפשרית של "הטיפול בדיבור", ואת הרגעים שבהם הקשבה, שיחה וחשיפה נפשית מתחילות להפוך לכלים של ריפוי.